#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באופנים דלהלן, ומה הטעם:<br>קרבן לא אוכל לך? שבועה לא אוכל לך?<br>הא קרבן שאוכל לך? הא שבועה שאוכל לך?<br>לא קרבן לא אוכל לך? לא שבועה לא אוכל לך?	"בקרבן ל""מ, שלא אסר אלא את מה שלא יאכל. בשבועה אסור, דנשבע שלא יאכל.<br>בקרבן מותר, דבחיי קרבן נשבע. בשבועה אסור, דל""ש לומר שנשבע בחיי שבועה, וע""כ כוונתו להשבע.<br>בקרבן מותר דל""ל לר""מ מכלל לאו, (וכשאמר ל' בפתח), בשבועה אסור, דכיון דליכא מיתסר חפצא חשיב איסורא דלית ביה ממונא, דאית ליה לר""מ מכלל לאו אתה שומע הן."	נדרים דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך דקדקו ממתני' דקרבן לא אוכל לך כרבי מאיר?<br>ואיך א""ש הא דתנן בסיפא לא קרבן לא אוכל לך מותר?"	"דלרבי יהודה אפילו קרבן שאוכל לך מותר, עד שיאמר כקרבן.<br>והסיפא אע""ג דאית ליה לר""מ לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך, הכא בל' בפתח דמשמע לא, ולא שיהיה לקרבן."	נדרים דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא במתני' דהא שבועה שאוכל לך אסור, ומשמע דכוונתו לומר שלא יאכל, איך א""ש עם מתני' דשבועות דאיתא שם שבועה שאוכל ושבועה שלא יאכל, ומבואר דשבועה שאוכל היא שהוא יאכל? (לאביי ולרב אשי).<br>ומדוע אביי לא תירץ כרב אשי ולהפך?<br>ומה ההלכה?"	"לאביי: איירי במסרהבין בו, וכשאמר שיאכל ונשבע אמרינן דכוונתו שיאכל. וכשאמר שלא יאכל אמרינן דכוונתו שלא יאכל.<br>לרב אשי: איירי בשבועה שאי אוכל. וקמ""ל דלא נימא דלישניה איתקיל ליה.<br>אביי פליג על רב אשי דלא נקט שאי אוכל. ורב אשי פליג על אביי דלדידיה יצא דגם שלא אוכל משמע שתי לשונות, ומהו שחילק התנא בין אומר שאוכל לבין אומר שלא אוכל.<br>הרמב""ם פסק כאביי, והרמב""ן פסק כרב אשי."	נדרים דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אביי חילק בין היכא דמסרהבין בו ואמר שיאכל, לבין היכא דאמר שלא יאכל, מה הדין בסתמא? ואיך להלכה?<br>ומה הכוונה בהא דאמרינן דאם אמר שאוכל שבועתו היא דאכילנא?	"בסוגייין משמע דבין לומר שכוונתו שיאכל ובין לומר שלא יאכל בעינן מסרהבין, ובסוגיא דשבועות משמע דאף בסתמא אומרים שכוונתו שיאכל. והיא מן הסוגיות המתחלפות. והרמב""ם פסק כאביי וכסוגיא דשבועות.<br>אין הכוונה שתהיה שבועה שיאכל, אלא ה""ק כשהפצירו בו, אכן אוכל, וכי נשבעתי שלא אוכל."	נדרים דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו חומרות בשבועות מנדרים?<br>ובנדרים על שבועות?<br>ומ""ט נקט לשון חומר אם אי""ז חל כלל?"	"שבועות חלות באומר הקרבן, כקרבן, לקרבן.<br>ושבועות חלות על דבר שאין בו ממש.<br>נדרים חלים על דבר מצווה. וכן יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה.<br>ונקט בשבועות לשון חומר, דבדבר שאין בו ממש הם חלים מדרבנן, ורק השבועות חמורות דאסירי מה""ת.<br>ונקט לשון חומר בנדרים, דהשבועות קיימות לחייבו משום שבועת שווא."	נדרים דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה ביאר אביי בהא דנדרים חלים על דבר מצווה ושבועות לא?<br>ומה הקשה עליו רבא?<br>והאם צריך לתקן את לשונו דרבא? (2) ומאי נפק""מ לידים לעושיהם?"	"הא דאמר הנאת סוכה עלי, הא דאמר שלא אהנה מן הסוכה.<br>והשיג רבא דמצוות לאו להנות ניתנו.<br>אלא הא דאמר ישיבת סוכה עלי, הא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה.<br>ולר""ן לשונו לאו דווקא, וצריך לומר סוכה לישיבתה, דאל""כ אין בו ממש. <br>אך הביא בשם תוס' דכל שהוא מזכיר את שם החפץ מקרי יש בו ממש. ולדבריהם במקדיש מעשה ידי אשתו א""צ לומר ידיך לעושיהם, אלא אף במקדיש מעשה ידיה כיון שהזכיר את החפץ הוי כאומר."	נדרים דף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבא פירש דהנודר מן הסוכה באומר שלא אשב בסוכה, והא מצוות לאו להנות ניתנו?<br>ומה הדין בנודר סתם?<br>ובקונם צרור לזריקה?	"אף דלאו להנות ניתנו, אפשר לנדור גם שלא מהנאה, ונפק""מ לקונם צרור לזריקה, דנאסר.<br>ומ""מ זה רק במפרש להדיא דבר שאין בו הנאה, אבל בסתמא אמרינן דאין דעתו לאסור אלא את ההנאה."	נדרים דף טז		
